בשנים האחרונות מושקעים משאבים ותקציבי עתק במחקר ובפיתוח של טכנולוגיות תקשורת מתקדמות ושל אמצעים חדשים לאחסון, עיבוד ואחזור מידע. פירות ההשקעה הזאת ניכרים עתה בכל תחום של חיינו הפרטיים והציבוריים: הטלפון הסלולארי, הטלוויזיה הרב-ערוצית והתקשורת-המתווכת-מחשב נתפסים כמי שמעצבים מחדש זירות שונות של פעילות חברתית ותרבותית, והפרישה העצומה שלהם בישראל במיוחד מביאה אותם שוב ושוב לכותרות הדיון הציבורי. ואולם מה הם הכלים העומדים לרשותו של הדיון הציבורי הזה? מהו הבסיס העיוני, התיאורטי והאמפירי שיכול לשמש לו כנקודת מוצא? המרכז לחקר האינטרנט מבקש לתרום לשיח הזה באמצעות מחקר שיטתי של היחידים והקהילות שבאים במגע עם הטכנולוגיות האלה.

מתוך הכרה בהדדיות ובתלות שבין הטכנולוגיות לבין מי שמעצבים אותן ומשתמשים בהן, המרכז מבקש להשלים את ההשקעה במחקר ובפיתוח הטכנולוגי במחקר שיבחן את נקודות המפגש שבין המשתמשים לאמצעים שעומדים לרשותם. שאלות בתחום המשפט והאתיקה, ההיסטוריה והגיאוגרפיה, הכלכלה והתקשורת, הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה והאנתרופולוגיה, הפוליטיקה והלשון נדחקות עתה לשוליים מתוך תפיסה הרואה את הפיתוח הטכנולוגי ככוח נתון ובלתי נמנע שמעצב את סביבתו. המרכז רואה בשאלות הללו חשיבות ראשונה במעלה מתוך ראיית הפיתוח הטכנולוגי כמי שנטוע בסביבה חברתית ותרבותית שממנה הוא שואב ובתוכה הוא צומח, ושאת נופה הוא בתורו מעצב.

קבוצה של חוקרים באוניברסיטת חיפה מציעה התבוננות רב-תחומית בשאלת מערכת הקשרים המורכבת שבין טכנולוגיות התקשורת לבין הקהילות שבתוכן הן נוצרות, מתעצבות ומשפיעות. החוקרים מבקשים להביא זווית היסטורית, גיאוגרפית, כלכלית, פוליטית, משפטית, לשונית, אתנוגראפית ותקשורתית למחקר עיוני-בסיסי ולמחקר יישומי, ולבנות יסודות שעליהם ניתן יהיה לגבש חוות דעת ציבוריות או מוזמנות. טכנולוגיות התקשורת בנות-זמננו קוראות תגר על חלוקות וגבולות שנתפסו כברורים מאליהם: האינטרנט מבוססת על העיקרון לפיו כל צורות המידע--קול, תמונה, טקסט, נתונים--ניתנים להמרה לאותות דיגיטאליים דומים; הטלפון הסלולארי מאפשר תקשורת שאינה מעוגנת במקום פיזי ידוע וקבוע. בין הסוגיות שאותן ירצה המרכז לבחון, לפיכך, תהיינה שאלות של שליטה והפרטה, פרטיות וזכויות, למידה וחינוך, קידום ופערים, קהילה וניכור, עלות ורווח, לוקליזציה מול גלובליזציה, ומשמעויות משתנות של זמן ומקום, יחיד וחברה, שפה וכוח.