רקע

בשנים האחרונות מושקעים משאבים ותקציבי עתק במחקר ובפיתוח של טכנולוגיות תקשורת מתקדמות ושל אמצעים חדשים לאחסון, עיבוד ואחזור מידע. פירות ההשקעה הזאת ניכרים עתה בכל תחום של חיינו הפרטיים והציבוריים: הטלפון הסלולארי, הטלוויזיה הרב-ערוצית והתקשורת-המתווכת-מחשב נתפסים כמי שמעצבים מחדש זירות שונות של פעילות חברתית ותרבותית, והפרישה העצומה שלהם בישראל במיוחד מביאים אותם שוב ושוב לכותרות הדיון הציבורי. ואולם מהם הכלים שעומדים לרשותו של הדיון הציבורי הזה? מהו הבסיס העיוני, התיאורטי והאמפירי שיכול לשמש לו כנקודת מוצא? המרכז המוצע מבקש לתרום לשיח הזה באמצעות מחקר שיטתי של היחידים והקהילות שבאים במגע עם הטכנולוגיות האלה.

מתוך הכרה בהדדיות ובתלות שבין הטכנולוגיות לבין מי שמעצבים אותן ומשתמשים בהן, המרכז מבקש להשלים את ההשקעה במחקר ובפיתוח הטכנולוגי במחקר שיבחן את נקודות המפגש שבין המשתמשים לאמצעים שעומדים לרשותם. שאלות בתחום המשפט והאתיקה, ההיסטוריה והגיאוגרפיה, הכלכלה והתקשורת, הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה והאנתרופולוגיה, הפוליטיקה והלשון נדחקות עתה לשוליים מתוך תפיסה הרואה את הפיתוח הטכנולוגי ככוח נתון ובלתי נמנע שמעצב את סביבתו. המרכז רואה בשאלות הללו חשיבות ראשונה במעלה מתוך ראיית הפיתוח הטכנולוגי כמי שנטוע בסביבה חברתית ותרבותית שממנה הוא שואב ובתוכה הוא צומח, ושאת נופה הוא בתורו מעצב.

קבוצה של חוקרים באוניברסיטת חיפה מציעה התבוננות רב-תחומית בשאלת מערכת הקשרים המורכבת שבין טכנולוגיות התקשורת לבין הקהילות שבתוכן הן נוצרות, מתעצבות ומשפיעות. החוקרים מבקשים להביא זווית היסטורית, גיאוגרפית, כלכלית, פוליטית, משפטית, לשונית, אתנוגראפית ותקשורתית למחקר עיוני-בסיסי ולמחקר יישומי, ולבנות יסודות שעליהם ניתן יהיה לגבש חוות דעת ציבוריות או מוזמנות. טכנולוגיות התקשורת בנות-זמננו קוראות תגר על חלוקות וגבולות שנתפסו כברורים מאליהם: האינטרנט מבוססת על העיקרון לפיו כל צורות המידע--קול, תמונה, טקסט, נתונים--ניתנים להמרה לאותות דיגיטאליים דומים; הטלפון הסלולארי מאפשר תקשורת שאינה מעוגנת במקום פיזי ידוע וקבוע. בין הסוגיות שאותן ירצה המרכז לבחון, לפיכך, תהיינה שאלות של שליטה והפרטה, פרטיות וזכויות, למידה וחינוך, קידום ופערים, קהילה וניכור, עלות ורווח, לוקליזציה מול גלובליזציה, ומשמעויות משתנות של זמן ומקום, יחיד וחברה, שפה וכוח.

מטרות המרכז

המרכז יתמקד בשישה תחומי פעילות עיקריים:

מחקר - גיבוש תכנית מחקר רב-שנתית לעידוד ולניהול של מחקר בין-תחומי בשאלות של חברת המידע, כפי שיפורט בהמשך.

ארכיון מידע  - איסוף מסמכים בנושא חברת המידע בישראל.

פרסומים - הוצאה לאור של מחקרי המרכז ופרסום חוות דעת ציבוריות בנושאי חברת המידע.

כנסים אקדמיים - ארגון כנסים וימי עיון בנושא חברת המידע בישראל.

מפגשים - ארגון מפגשים תקופתיים בין אנשי אקדמיה לבין אנשי ממשל, משפט, תעשייה ושירותים לליבון סוגיות בנושא חברת המידע בישראל.

קשרים בין-לאומיים - ניהול קשרים שוטפים עם חוקרים ומרכזי מחקר שעוסקים בנושאים דומים בחוץ לארץ ובמזרח התיכון בפרט.

מוקדי הפעילות המחקרית של המרכז

ההכרה בחיוניות של זווית הראיה הבין-תחומית, היא שעומדת מאחורי המיפוי הנושאי, העל-תחומי, של השאלות שאותן מציב לעצמו המרכז. חמישה נושאים עיקריים יעמדו במוקד העבודה המחקרית של המרכז: קהילה, כוח ופיקוח, המפגש בין אנשים לבין הטכנולוגיה, תכנון והתפשטות, ומשמעויות משתנות בעידן המידע.

1. שאלות על קהילה
היווצרותן של קהילות מסוגים לא מוכרים ובממדים בלתי צפויים מעלה את הצורך בעיון מחודש ברעיון הקהילה, על הדיו הרומנטיים והביקורתיים. מושג ה"קהילה הוירטואלית", כשלעצמו, מעורר ספקות לגבי ה"קהילה" כפי שמקובל היה לחשוב עליה; ואותה קהילה, בתורה, לובשת ופושטת צורה כאשר דפוסי התקשורת שעליהם הייתה מושתתת משתנים, מאבדים מתוקפם, ורוכשים משמעויות חדשות. לפיכך המרכז ישאל:

מהם דפוסי התקשורת הפעילים ביצירת קהילות פנים-מול-פנים, ומהם דפוסי התקשורת שעליהם מבוססות קהילות מתווכות?

כיצד ניתן לאפיין את דפוסי ההתארגנות והקיום של קהילות וירטואליות, ומהם השימושים והסיפוקים של החברים בהן?

מהם גבולות הגודל והצפיפות של הקהילות הוירטואליות, ומהו מרחב המחייה שלהן?

מה תרומתם של ערוצי המידע השונים לגיבוש הזהות הקהילתית בחברה רב-תרבותית?

2. שאלות על מדיניות, כוח ופיקוח (רגולציה)
המערכות החברתיות ומשטרי הפיקוח הוותיקים והממוסדים ניצבים כיום בפני פיתוח טכנולוגי שנתפס כמי שמערער עליהם במובן הנורמטיבי והרגולטיבי כאחד. טכנולוגיות התקשורת החדשות מצטיירות כפתוחות לכל, שוויוניות ושוברות היררכיות, מזה, וכמי שנמצאות בחזקתם הבלעדית של בעלי ההון הכלכלי והתרבותי, מזה. הויכוח על התוקף של התיאורים האלה הוא מן הסתם חסר תוחלת; אך בינתיים דומה שהחקיקה, הפיתוח והמדיניות החברתית נגררים אחרי מי שבידם הכוח לקבוע עובדות בשטח. לפיכך המרכז ישאל:

מהם הכוחות הפועלים בתהליך קביעת מדיניות התקשורת, ואיזו חקיקה נדרשת כדי לפקח על הבעלות על טכנולוגיות המידע מזה, ולהגן על אינטרסים חברתיים ואישיים מפני עבירות מידע, מזה?

מה יהיה תפקיד המדינה בפיקוח על חברת המידע ועל המרחב הוירטואלי, וכיצד מתמודדות מדינות שונות עם האתגרים שטומנות בחובן התפתחויות כאלה?

איזו מדיניות וחקיקה נדרשות כדי לקדם מטרות תרבותיות לאומיות בעידן של גלובליזציה?

האם יש לאפשר לכוחות השוק להקצות זכויות על מידע או שמוטב להישען על הליך חקיקה?

מהן ההשלכות של תהליך הפיכת המידע לקניין לחידוש ולצמיחה כלכלית מזה, ולדמוקרטיה ולחירויות הביטוי, מזה? ומה צריך להיות עתידו של הקניין הרוחני במרחב הווירטואלי?

מהם הכיוונים של זרימת המידע הבין-לאומית, ועד כמה הם משקפים או מחזקים מערכי כוח לאומיים וגלובליים?

האם ניתן לצמצם פערים חברתיים בחברת המידע הקפיטליסטית, ולמנוע חפיפה בין בעלות על הון לבעלות על מידע? כיצד מעצבות טכנולוגיות התקשורת החדשות את יחסי הכוח הדוריים והמגדריים, וכיצד מגדירים יחסי הכוח האלה את הטכנולוגיות שמולן הם באים לידי ביטוי?

3. שאלות על המפגש בין אנשים לטכנולוגיה
בממשק, אותו קו מדומה שמחבר-אך-מפריד בין האדם למכונה, נפגשים אנשים וכלים בדרך שהופכת כל אחד מהם לחסר משמעות ללא זולתו. דווקא בעת שבה מיטשטש המיתאר של המרחב והזמן, עולה חשיבותו של הכאן והעכשיו המוחשיים של המפגש הזה; ובמיוחד כאשר הממשק הופך, באופן פרדוקסלי, לפשוט וידידותי ועם זאת למורכב ומנכר, נדרשת הבנה מעמיקה של חווית המפגש של ה"משתמש" עם ה"מכשיר". בהקשר הזה, יש לבחון:

כיצד ניתן להפוך את המרחב הווירטואלי ואת החיפוש בו לידידותיים יותר? אילו הנחות לגבי האדם משתקפות בעיצוב של המרחב הזה, ומה משמעותן ביחס לכוח העבודה ולמשק בכלל?

אילו תפיסות חדשות לגבי אוריינות ואינטיליגנציה מלוות את הפיתוחים הטכנולוגיים החדשים, ועד כמה מבנה המידע החדש משפיע, בתורו, על אופני החשיבה?

האם "בתי ספר ללא קירות" הם דבר אפשרי? רצוי? אפקטיבי? ומה משמעותם באשר לקבוצות לומדים ייחודיות?

כיצד החשיפה לרשתות מידע גלובליות משפיעה על רשת הזהויות של היחיד בחברת המידע?
עד כמה "זהות שאולה" ואנונימיות לגיטימיות בסביבות שיח שונות, ועד כמה מרכזית הזהות

4. שאלות על תכנון והתפשטות
רגע העלייה של טכנולוגיית תקשורת חדשה על במת ההיסטוריה מצטייר כרגע עוצר נשימה, וכגן-עדן לחוקרים; ואולם המידה שבה ניתן וראוי לבודד ולהצביע על רגע שכזה בעייתית כשלעצמה. מה שנתפס לעתים כאקראי וחתרני, או כיצירתי וספונטאני, הוא במידה רבה פרי של יוזמה ותכנון משלב ה"סטרט אפ" או יבוא המוחות ועד שלב הביקוש והצריכה, או ההיענות וההחדרה. מן הזווית הזאת, המרכז יבקש לברר:

מהם הכוחות שמעודדים או מעכבים טכנולוגיות מידע חדשות, וכיצד ניתן להבין את התהליכים שהפכו את ישראל ל"חברה טכנולוגית" בקצב מהיר יחסית?

עד כמה אמצעי התקשורת השונים נבדלים זה מזה במונחים של השפעותיהם החברתיות? האם ניתן לדבר על הטכנולוגיות השונות במונחים של אפקט מצטבר, או שראוי לעמוד על התכונות הסגוליות והייחוד של כל אמצעי ואמצעי?

כיצד ניתן להסביר את ההצלחה חסרת התקדים של התקשורת הסלולארית בישראל, וכיצד היא שונה מן התקשורת הסלולארית בארצות אחרות?

מה היו גישות המדינה המודרנית, המערכת הקפיטליסטית, העיתונות והאינטלקטואלים ללידה ולהתפתחות של מערכות הטלקומוניקציה הראשונות?

5. שאלות על משמעויות משתנות
רעיונות, מילים ומושגים קיימים משמשים בתהליך העיצוב של טכנולוגיות התקשורת וכניסתן אל המרחב החברתי, ומשתנים במהלכו. מי שיוצרים את טכנולוגיות התקשורת החדשות, מי שמשתמשים בהן, ומי שמבקשים ללמוד על אלה ועל אלה, מגיעים אל המפגש הזה כשהם מצוידים באוצר מלים שאינו נפרד או בלתי תלוי בתהליכים שבהם הם נוטלים חלק; אלא, המילים מעצבות ומתעצבות, מבססות-משקפות חלוקות מוכרות, ומתוות-מבטאות תמורות וחידושים. המרכז יבקש, לפיכך, להבין:

כיצד משפיעות טכנולוגיות התקשורת החדשות על תפיסות יסוד משפטיות, ומה מעמדם של מסמכים וטקסטים ותפיסת ה"מקור" בחברת המידע?

כיצד מתנהל המשא-ומתן על מושגים של פרטי/ציבורי, אישי/קבוצתי, זמן ומרחב בהקשרים של תקשורת המונים ובמרחב הוירטואלי? ועד כמה מיטשטשים או נבנים מחדש הניגודים המקובלים בין עבודה/פנאי וגברי/נשי עם כניסתן של טכנולוגיות תקשורת חדשות למרחב הביתי?

מהן השפות שבהן משתמשים ושאותן יוצרים המשתמשים בטכנולוגיות התקשורת החדשות? מהו מעמדן של שפות "שוליות", ומה משמעותה של האינטראקציה הבין-אישית בסביבה הזאת?

איזו דמות לובשת הטכנולוגיה בשיח החברתי? מהו עולם המושגים שממנו שואבות ושאותו בונות האקדמיה, התרבות הפופולארית והתעשייה בהתייחסויותיהן ל"מכונת" המידע?

מקורות כספיים

המרכז ישאף לגיוס כספים ליצירתה של קרן צמיתה מקרנות מחקר (למשל, קרן מרקל האמריקאית), ממקורות ממשלתיים (למשל, משרד התקשורת) ומגורמים עסקיים (חברות העוסקות בהעברה או בהפצה של מידע).

למעלה